top of page
User Name

Hold onto hope, Accept Reality or Do a Little Bit of Both?

ניתוח ושיתוק מוחין

היום (15/2/18) מציין שלושה חודשים מאז הלילה האחרון בו גופי היה מובנה בצורה בה השתמשתי בו במשך 20 שנה. 16 בנובמבר 2017 והחודשים שלאחר מכן היו ימים שלעולם לא אשכח. הייתי אמורה להישאר בבית החולים לילה אחד ולעמוד או ללכת כפי יכולתי בימים הבאים. למרות זאת, נשארתי כחודש ואני עדיין מסתגלת מחדש לחיים "נורמליים". בית הספר חזר לשגרה לפני כמה שבועות. איזו דרך מטורפת זו, אבל לגוף ולחיים האישיים שלי יש זמן. יש לי צלקות שהפסקתי לספור ואני מקבלת את איך שהן נראות ומתרפאות. אני מסוגלת לעמוד אבל לא ללכת באופן עצמאי עדיין. אני גם צריכה כיסא-מעלית כי כבר לא יכולה לזוז סביב הברכיים.

Surgery and Cerebral Palsy

Today (2/15/18) marks three months since the last night my body was structured in the way I adapted to use it for 20 years. November 16, 2017 and the months following were days I will never forget. As I have said many times before I was supposed to stay in the hospital one night with the ability to stand/walk as much as I was able the days following. However, I stayed a month and am still adjusting to “normal” life again. School started getting back to normal a few weeks ago. What a crazy ride that has been, but my body and personal life have a while to go. I have scars that I’ve lost count over and am still accepting the way they look and are healing. I am able to stand, but am not able to walk or make transfers independently yet. I also need a stair lift because I can no longer move around on my knees.

עמידה ביעדים

לא להיות מסוגלת לזוז באופן עצמאי, או להגשים את החלום שלי של ללכת טוב יותר במסגרת הזמן שהגדרתי לעצמי, זה משגע אותי. אני תמיד מציבה לעצמי מגבלת זמן לעמידה במטרות כי אני יודעת שאני מסוגלת ליותר טוב ממה שהחברה מצפה ממני. אני מאמינה שזה קורה לכולם, אבל אפילו לעתים קרובות יותר עבור אלה עם מצבים שיכולים או לא יכולים להשתנות. המשכתי לתת לעצמי מגבלות זמן על דברים עד שהחבר הטוב ביותר שלי התקשר אלי אתמול בלילה. הייתי נרגשת מאוד לרוץ מרוץ לזכרו של חבר אחר וגם לעמוד על הבמה בטקס הסיום עם הרגליים החדשות שלי; להוכיח לעצמי ולכולם שאפשר להשיג כל מטרה. המרוץ באותו הזמן היה כ-9 חודשים לאחר מכן, אז חשבתי שיש לי מספיק זמן להתרפא, אבל כשהימים והחודשים המשיכו לעבור, ההתקדמות שלי עדיין נגררת והלוואי שיכולתי לזרז הכל עד זמן המרוץ. אתמול בלילה, החבר הכי טוב שלי גרם לי להבין כי למרות שאני מציבה מטרות גדולות, זה לא משנה איך אני תורמת למצב (בין אם בהליכה או בשימוש בכיסא הגלגלים שלי), אלא העובדה שהגעתי לשם ואני ממשיכה לא לוותר על החלומות שלי.

Reaching Goals

Not being able to move independently or conquer my dream of walking better and in the timeline I had for myself is driving me nuts. I have always put a time limit on my goals because I always knew I could do better than what society thought I could. I believe that happens to everyone, but even more often for those with situations that may or may not change. I continued to give myself a time limit on things until my best friend called me last night. I was all excited to run a race in memory of another friend and also walk across the stage at my next graduation with my new legs; to prove to myself and everyone that any goal and situation is possible to get through. The race at that time was nine months away, so I thought I had plenty of time to heal, but as the days and months continue to tick away and my progress is still dragging on I wish I could snap my fingers and make everything better just in time for the race. Last night, my best friend made me realize that even though walking at big events such as this is a great goal it doesn’t matter how I contribute to the situation (walk or use my wheelchair), it’s about the fact that I made it there and I continue not to give up on my dreams.

מה לימד אותי ניתוח שיתוק המוחין שלי

שיתוק המוחין והניתוח האחרון שלי לימדו אותי שהחיים לא צריכים להיות על הדרך שבה אתה עושה דברים, אלא שעשית אותם ולהרגיש מאושר שגרמת לשינוי. היו גאים בכל אחד מההישגים שלכם וחיו את החיים עם שמחה והוקרה בלב, לא משנה מה המצב שלכם.

What my Cerebral Palsy surgery has taught me

Cerebral Palsy and my recent surgery have taught me that life shouldn’t be about the way in which you get things done, but rather that you got them done and feel happy and as if you made a difference. Be PROUD of each of your accomplishments and LIVE life with joy and thankfulness in your heart no matter your situation.

0 views0 comments

Comentários


See the world through the eyes of someone with a disability (Cerebral Palsy).

Country:

Author:

Aly Brown

More stories by this Author

The Effect of Discrimination on People with Disabilities

Aly Brown

When Inspiration Porn is Simply Inspiration

Aly Brown

Wheelchairs and Disabilities Don't Determine Intelligence

Aly Brown

How yoocan has saved my faith

Aly Brown

Life Constantly Changes; Learn to Keep Rolling

Aly Brown

The Roller Coaster of Emotions with Cerebral Palsy

Aly Brown

I Can and I Will- Cerebral Palsy Awareness On Halloween

Aly Brown

I Am Ordinary With a Special Story: Living With Cerebral Palsy

Aly Brown

Appreciating Life After Tragedy

Aly Brown

How Coming To Terms With My Condition Has Freed Me

Aly Brown

Share Your Sparkle: Living With Cerebral Palsy

Aly Brown

The Reassurance I Need Because of Living With A Disability

Aly Brown

The Continued Hopes With Cerebral Palsy

Aly Brown

Related Service Provider

Marc's Mobility
I-WHEEL
Apache Adaptive Solutions
Adaptdefy Limited
Advocacy Initiative for Development (AID)
Paratrek

Realated Products

Skil-Care 3 Foot x 4 Foot Sensory Foam Crash Pad