top of page
User Name

Lauren's Multiple Sclerosis Journey

טרשת נפוצה כרונית

אני לורן ואובחנתי עם טרשת נפוצה כרונית בספטמבר 2016. לא אשקר, האבחנה שלי הייתה מפחידה בהחלט ותפסה אותי לא מוכנה. אבל כשחזרתי למציאות, מצאתי הקלה מסוימת בידיעה מדוע הייתי כל כך חולה במשך זמן כה רב. כרעיה ואמא לילדה מדהימה בת 7 וכלבה בת 5, אני תמיד שואפת למצוא את החיובי בכל יום.

Relapse Remitting Multiple Sclerosis

I’m Lauren and I was diagnosed with Relapse Remitting Multiple Sclerosis in September 2016. I’m not going to lie, my diagnosis was scary and definitely caught me off guard. But as the reality sunk in, I actually found some relief in knowing why I had been so unwell for so long. As a wife and mom to an amazing 7 year old daughter and 5 year old fur-baby, I always strive to find the positive in every day.

מציאות חיובית עם טרשת נפוצה

הטרשת הנפוצה בהחלט שינתה את חיי. בשנתיים האחרונות התחלתי ללכת עם מקל הליכה, נאלצתי להפסיק לעבוד, עברתי לבית בלי מדרגות ואני בטיפול התרופתי השני שלי למחלה. נשמע קשה, נכון? בטח, זו היתה הסתגלות. אבל באמצעות זאת מצאתי דרך לראות את החיובי. אני אולי הולכת עם מקל, אבל מצאתי אחד מגניב. הייתי חייבת להפסיק לעבוד, אבל אני מבלה יותר זמן עם הבת המגניבה שלי ויש לי יותר זמן להתמקד בבריאות שלי. הייתי צריכה לעזוב את הבית הראשון שלי, אבל עכשיו אנחנו מתגוררים הרבה יותר קרוב למשפחה ולחברים. רואות? לא הכל רע, נכון? זהו הלך הרוח שלי כדי לאזן את הקשיים שבאים יחד עם המחלה הזאת.

Finding the positive with Multiple Sclerosis

Multiple Sclerosis has definitely changed my life. Over the past two years I started walking with a cane, had to stop working, moved to a house with no stairs and am on my second disease modifying drug therapy. Sounds rough, right? Sure, it was an adjustment. But through it all I’ve found a way to see the positive. I may walk with a cane, but I found a super cool one. I had to stop working, but I spend more time with my super cool daughter and have more time to focus on my health. I had to leave my first home, but now we live much closer to family and friends. See, not all bad, right? And that’s my whole mindset to offset the difficulties that do come along with this disease.

צחוק הוא תמיד התרופה הטובה ביותר

אני מאוד פתוחה לגבי המצב שלי בתקווה להראות לבת שלי שגישה חיובית וחוש הומור יכולים לעזור לנו לעבור הכל. אני חולקת את הסיפור שלי לא רק כדי להתחבר וללמוד מאחרים עם חוויות דומות, אלא גם כדי להראות לאחרים כי אבחנה של טרשת נפוצה היא לא הסוף. אני באמת מאמינה שעדיין ניתן לחיות את החיים הטובים ביותר שלנו גם עם מחלה כרונית. המשיכו לחייך עמיתיי הלוחמות וזכרו כי צחוק הוא תמיד התרופה הטובה ביותר.

laughter is always the best medicine

I’m very open about my condition in the hopes of showing my daughter that having a good attitude and a sense of humor can help you get through anything. I share my story not only to connect with and learn from others with similar experiences, but to help show others that a diagnosis of Multiple Sclerosis isn’t the end. I truly believe that you can still live your best life even with a chronic illness. Keep smiling fellow warriors and remember that laughter is always the best medicine.

1 view0 comments

Kommentare


I am a spoonie, super mom, wife & Multiple Sclerosis Warrior.

Country:

Email:

<Email>

Author:

Lauren Adams-Rice

More stories by this Author

Life is beautiful and the power of people is unstoppable!

Andreea Lichi

Read More

Accomplishing my dreams with cp

Andreea Lichi

Read More

Healing is happening- what is wrong with me?

Andreea Lichi

Read More

Healing is happening- what is wrong with me?

Andreea Lichi

Read More

Healing is happening- what is wrong with me?

Andreea Lichi

Read More

Related Service Provider

I-WHEEL
Apache Adaptive Solutions
People's Parking Limited
Living Well at Home Ltd
iansyst Ltd
Tower of David Museum

Realated Products

Skil-Care 3 Foot x 4 Foot Sensory Foam Crash Pad

Green Chewy Tube (Knobbly)

Red Chewy Tube

Chewy Tubes - Yellow

Chewnoodle Blue Bumpy

Bumpy Chewnoodle - Red

More Products
Combot
Userway

Daily living and Mobility

Lauren's Multiple Sclerosis Journey

אני לורן ואובחנתי עם טרשת נפוצה כרונית בספטמבר 2016. לא אשקר, האבחנה שלי הייתה מפחידה בהחלט ותפסה אותי לא מוכנה. אבל כשחזרתי למציאות, מצאתי