טיפוס מותאם וטיולי סולו כקטועת רגל
אני קריסטה ואובחנתי עם סרטן בעצמות כשהייתי בת 9. בהתחלה ניסינו להציל את הרגל שלי - הרופאים ניסו ניתוח הצלה בגפיים והחליפו את הגידול עם תרומת עצם. הייתי אז מבועתת ממה שקורה לי. למרות שקטיעה הייתה אופציה, לא הייתי מוכנה ובחרתי בניתוח הצלת הגפיים. ניתוח זה נכשל בסופו של דבר ואיבדתי את התנועה ואת התחושה מהברך ומטה, מה שהוביל לדחיית תרומת העצם ולכמה זיהומים.
כעבור שנה של כימותרפיה, הייתי מוכנה לחיות את חיי שוב. הרגל שלי החזיקה אותי מאחור וידעתי שאני רוצה חיים פעילים. בגיל 10 בחרתי לקטוע את רגלי השמאלית בברך. קיבלתי את הרגל התותבת הראשונה שלי כמה חודשים לאחר מכן ומעולם לא הסתכלתי לאחור. קיבלתי את החיים שלי בחזרה. כמובן שזה היה שונה, אבל גרמתי לזה לעבוד. אין דבר שלא היה בהישג יד. האפשרויות היו אינסופיות. היום, אני גולשת סקי, מטפסת הרים ומטיילת סולו בעולם. אני גם מתכוננת לרוץ בפעם הראשונה מזה 20 שנים - להתחרות במרתונים ולהעלות את המודעות למחקר סרטן בילדים ואיבוד גפיים. אני מאמינה מאוד בכוחו של הפרט. לכולנו יש את הכוח הזה בתוכנו שמחכה להתגבר על כל מצוקה שעשויה לבוא עלינו. זה לא תמיד קל ודורש קצת סבלנות. אנו מתמודדים עם מכשולים לאורך הדרך אבל אנחנו יכולים לעשות את זה! כולנו יכולים לטפס לפסגת ההרים האישיים שלנו. אין דבר מחוץ להישג יד.
Adaptive climbing and solo travel as An Amputee
I (@kristaselnau) was diagnosed with Osteosarcoma when I was 9 years old. At first, we tried to save my leg and my doctors attempted limb salvage surgery, replacing the tumor with a donor bone. At that time I was terrified by what was happening to me. Although amputation was an option, I wasn’t ready. Instead, I opted for the limb salvage surgery. That surgery was ultimately unsuccessful and I lost movement and sensation from the knee down, which led to rejection of the donor bone and several infections.
One year of chemotherapy later, I was ready to live my life again. My leg was holding me back and I knew I wanted an active life. At 10 years old I chose to have my left leg amputated at the knee. I received my first prosthetic leg a few short months after and never looked back. I had my life back. Of course it was different, but I could make it work. Nothing was out of reach. The possibilities were endless. Today, I ski, rock climb and solo travel the world. I’m also getting ready to run for the first time in 20 years to compete in marathons and raise awareness for childhood cancer research and limb loss. I am a true believer in the power of the individual. We all have that strength within us waiting to be tapped into to overcome any adversity that may come our way. It may not always be easy. It may take some patience. We may face setbacks along the way. But we can do this! We can all climb to the top of our own personal mountains. Nothing is out of reach.
Comments