קצת הקדמה
היי, שמי ראניה, אני בת 28 ואובחנתי עם טרשת נפוצה בגיל 19. זה בהחלט היה מסע מאתגר. עם זאת, בימים אלה אני משקיעה את כל האנרגיה שלי לגייס כספים ומודעות עבור מחלה בלתי נראית זו שגורמת כאב, אובדן תחושה של איברים וכן מספר עצום של סימפטומים אחרים כמו תקיפת העצבים במוח ובחוט השדרה. הנה סקירה קצרה של המסע שלי.
Let’s set the scene
Hi, my name is Rania, I’m 28 and I was diagnosed with Multiple Sclerosis at 19 years old. It has definitely been a challenging journey. However, these days I put all of my energy into raising funds and awareness for this invisible disease that causes pain, loss of feeling in limbs, and a huge number of other symptoms as the disease attacks the nerves in the brain and spinal cord. Here is a little overview of my journey.
If you woule like to know more, please follow me:
Instagram: @missanonyms
Facebook: https://www.facebook.com/missanonyms/
Visit my website: www.missanonyms.com
איפה המסע שלי עם טרשת נפוצה החל
"סליחה יש לך טרשת נפוצה" - כך אובחנתי עם המחלה הנוירולוגיות הכרונית הנפוצה ביותר בקרב צעירים אוסטרלים. הסימפטומים שלי החלו עם מיגרנות, סחרחורת וחוסר תחושה בצד אחד של הגוף שלי. כשאובחנתי האינסטינקט שלי היה לנחם את אמא שלי, שעכשיו הייתה עם שתי בנות שאובחנו עם "מחלה בלתי נראית" זו - טרשת נפוצה. לא ידוע למה גם לאחותי וגם לי יש טרשת נפוצה, אבל אני אלחם עד הסוף כדי לעזור למצוא את הסיבה והתרופה.
מאותו רגע ואילך נשבעתי תמיד להישאר "חיובית" כדי להפחית את כאב הלב והכאב של הורי - כאב שאסור שהורה ירגיש. שיטה זו של התמודדות בלהיות חיובית ולא לאפשר לעצמי להתאבל על האבחנה שלי הובילה לשנים רבות של חיים בהכחשה. בגיל 19 הייתי צריכה לעזוב את גיל העשרה מאחורי ולהתבגר מאחר שהייתי צריכה להזריק לעצמי תרופות שלוש פעמים בשבוע. זה היה קשה מאוד כי לא יכולתי לשלוט על המחלה או בכאב הקיצוני ובחבורות איתן הזריקות והמחלה הותירו אותי. עם זאת, באמצעות חשיבה חיובית ומערכת תומכת חזקה הגעתי לאבני דרך רבות.
Where my journey with Multiple Sclerosis all began
“Sorry you have MS” was how I was diagnosed with the most common chronic neurological disease of young Australians. Reflecting on my symptoms it all started with migraines, dizziness and numbness all down one side of my body. When I was diagnosed my instinct was to reach to comfort my mum, who now had two daughters diagnosed with this “invisible disease” – Multiple Sclerosis. It is not known why both my sister and I have Multiple Sclerosis, but I will fight until the end of time to help find a cause and a cure.
From that moment on, I vowed to always stay “positive” to lessen my parents heartache and pain - pain that no parent should have to bare. This method of coping by being positive and not allowing myself to grieve my diagnosis led to many years of living in denial. At 19 I had to leave my teens behind me and grow up as I needed to inject myself 3 times a week with medication. Being a control freak this was extremely difficult as I couldn’t control the disease or the extreme pain and welts the injections and the disease left me with. However through all of this with a good mindset and strong support system I reached many milestones.
החיים עם טרשת נפוצה כיום
כל התקף טרשת נפוצה, מאתגר ככל שיהיה - עושה אותי חזקה, חכמה יותר וגורם לי להעריך את הדברים הפשוטים בחיים הרבה יותר. עכשיו, לאחר שקיבלתי את מה שהחיים נתנו לי, אני עלולה להמשיך להיות מוכה על ידי המחלה הזאת, אבל תמיד אקום בחזרה ואמשיך להילחם - בשביל אחותי, אמא שלי, בעלי, המשפחה ובשביל כל האנשים החיים עם טרשת נפוצה.
Living with Multiple Sclerosis Today
Each Multiple Sclerosis relapse, although challenging, makes me stronger, wiser and appreciate the simple things in life so much more. Now, having accepted what life has handed me, I may keep getting knocked down by this disease, but I will always get back up and keep fighting - for my sister, my mum, my husband, family, and on behalf of all people living with Multiple Sclerosis.
Comments