לאהוב את עצמך זה תהליך שנמשך כל החיים - בעלת מוגבלות או לא
הילדות שלי הייתה מאתגרת מספיק גם ללא הקושי הנוסף (או לפחות כך חשבתי אז) שבלהיות בעלת מוגבלות. המשפחה שלי הייתה עניה והיו בעיות של אלכוהוליזם והתעללות. אפילו עם המחסומים האלה אמי תמיד ידעה שאני צריכה ללמוד לדאוג לעצמי, החל מלספר לרופאים שהיא לא מוכנה לקטוע את הידיים שלי (הכי דרסטי) ועד לתת לי בובה כדי שאוכל להתאמן במשחק איתה. תמיד אהיה אסירת תודה על כך, אבל הדבר היחיד שהייתי שמחה להבין מוקדם יותר הוא שלאהוב את עצמך וביטחון עצמי הם דברים מסובכים עבור כולם, לא רק עבורי בשל ההבדל הפיזי המובהק שלי.
במהלך בית הספר היסודי ורוב התיכון חשבתי שלבישה קבועה של מעיל שרוול ארוך תסתיר את המוגבלות שלי ותמנע מבטים ושאלות. א. הוא לא הסתיר כלום. ב. וואו כמה שהיה חם במהלך הקיץ. אז בשנה האחרונה שלי בתיכון זרקתי את המעיל, והתחלתי לאט לאט ללמוד לאהוב את עצמי ולאפשר את השאלות. לא אשקר, כיום אני בת 34 ורק בשנים האחרונות באמת הבנתי מה זה אומר ואני יכולה לומר שאני אוהבת את עצמי.
Loving Yourself is a Lifelong Process - disabled or not
Growing up my childhood was challenging enough without the added difficulty (or at least what I thought at the time) of being disabled. My family was poor and there were issues of alcoholism and abuse. Even with those barriers my mother always knew I had to learn to do things for myself, from when she told doctors she was not willing to amputate my arms (talk about drastic) to giving me a stuffy that had buttons and laces so I could practice. I will always be grateful for that, but the one thing I wish I learned early on is that loving yourself and self confidence is a tricky thing for everybody, not just me, though I had a physical difference that jumped right at you.
During elementary school and most of high school I thought wearing a long sleeve jacket at all times would hide my disability and avoid stares and questions. A) it didn't hide anything and b) man was it hot during the summer, so in my last year of high school I threw out the jacket, and started piece by piece learning to love myself and allow the questions. I am not going to lie, I am now 34 and it hasn't been until the last few years that I really understood what this meant and can truly say I love myself.
לעורר השראה בכולם להרגיש בטוחים ויפים
כשאתה חי בעולם שבו הבדלים פיזיים אינם נחגגים אלא מוסתרים - בוודאי שאנשים יבהו, ישאלו שאלות או יחשבו שאתה לא מסוגל להשיג דברים בעצמך. לכן אני כעת רואה זאת כ"איך אני יכולה ללמד מישהו לראות מעבר לפיזי". לאחרונה הצטרפתי ל- Senegence (חברת איפור וטיפוח עור מדהימה) כמפיצה עצמאית... ואני לחלוטין מחוץ לאזור הנוחות שלי. ה״עבודה״ שלי היא להתאפר, לעזור לאנשים להרגיש יפים והכי חשוב - שיסתכלו עליי ויראו שאני אוהבת את המוצרים (ואני אוהבת את המוצרים). הדרך היחידה לחגוג את עצמך ושאחרים יחגגו אותך היא לחבק את אי הנוחות ובאמת להאמין במי שאתה, מבפנים ומבחוץ. זה מספיק. זה לגמרי מספיק. ככל שאנשים "רגילים״ יציגו את ההבדלים בפתיחות - בטלוויזיה, בסרטים, בדוגמנות, באופנה, במקומות עבודה וכו' - כך לכולנו יהיה טוב יותר. הבנה וחמלה הם רגשות אנושיים בסיסיים ואנחנו צריכים לעבוד יחד כדי לקבל את החוויות האלה. העולם הוא מקום כל כך יפה כשאנחנו אוהבים את עצמנו וזה את זה.
אני מקווה לעורר השראה בכל אחת ואחד, בעלי מוגבלות או לא, שנאבק עם ביטחון עצמי. תחושות של ביטחון ויופי משתנות בין אחד לשניה - ויהיה לי לכבוד לעזור לכם "למצוא את היופי שבכם".
באהבה, בקי
Inspiring Everyone to feel Confident & Beautiful
When you live in a world where physical differences aren't celebrated, but rather hidden or ignored, how would it be possible for people not to stare, ask questions or think you are unable to accomplish things on your own. I now look at it as "how can I teach someone to look past the physical". I recently started with Senegence (amazing makeup and skincare) as an Independent Distributor...and I am WAY out of my comfort zone. My "job" is to wear makeup and help people feel beautiful, and most importantly put myself out there for them to see me loving the products (and I do LOVE the products). The only way to celebrate yourself and to be celebrated by others is to put yourself out there, embrace the discomfort and truly believe that who you are, inside and out, is enough - because let me tell you, it IS enough. The more "regular" people embrace differences in the open - tv, movies, modelling, fashion, workplaces etc. - the better we all are. Understanding and compassion are fundamental human emotions and we need to work together to have those experiences, the world is such a beautiful place when we love ourselves and each other.
I hope to inspire anyone, disabled or not, who struggle with self-confidence. Everyone's idea of how to feel Confident and Beautiful is different than someone else's and I would be honored to help you "Find Your Beautiful".
xo Becky
Comments